מפרשים:
1 היא
2 אר"נ שואל אדם בטובו לעולם א"ר מרי ברה דבת שמואל והוא דקני מיניה א"ל רב אשי ומהדר ליה קתיה פירש גאון ז"ל מי ששאל כלי מחבירו להשתמש בו ואמר לו בלשון הזה השאילני בטובתך כלי זה להשתמש בו ולא קבע זמן לחזרתו ישתמש בו ואינו חייב להחזירו לבעליו אלא משתמש בו עד שיכלה הברזל ומהדר ליה קתיה והוא דקנו מיניה דאושליה סתם ולא קבע ליה זימנא
3 אמר רבא האי מאן דא"ל לחבריה אושלן מרא למירפק ביה האי פרדיסא רפיק ביה ההוא פרדיסא פרדיסא סתם רפיק ביה חד פרדיסא דבעי פרדסאי רפיק ואזיל כל פרדסאי דאית ליה ומהדר ליה קתיה אמר רב פפא האי מאן דאמר לחבריה אושלן האי גרגותא ונפל לא בני ליה גרגותא ונפל בני ליה שאל בי גרגותא כרי ואזיל שואל כמה גרגותא בארעיה דמשאיל עד דמתרמי ליה וצריך למיקנא מיניה דמשאיל:
4 מתני' המשכיר בית לחבירו ונפל חייב להעמיד לו בית אם היה קטן לא יעשנו גדול גדול לא יעשנו קטן אחד לא יעשנו שנים שנים לא יעשנו אחד ולא יפחות מן החלונות ולא יוסיף עליהן אלא מדעת שניהן:
5 גמ' אוקימנא למתניתין בדקאי אגודא דנהרא וא"ל בית כזה אני משכיר לך מהו דתימא האי דקאמר ליה כזה דקאי אגודא דנהרא קמ"ל מאי כזה אמדת ארכו ורחבו קאמר ולפיכך אם נפל והיה קטן לא יעשנו גדול גדול לא יעשנו קטן אחד לא יעשנו שנים אבל אי א"ל בית זה אני משכיר לך ונפל אינו חייב לבנותו ואי אמר ליה בית סתם אני משכיר לך ונתן לו בית ונפל ורצה לעשותו שנים עושה שלא השכיר לו אלא בית סתם והוא שקרוי בית:
6 סליקו להו השואל
7 המקבל שדה מחברו מקום שנהגו לקצור יקצור לעקור יעקור לחרוש אחריו יחרוש הכל כמנהג המדינה כשם שחולקין בתבואה כך חולקין בתבן ובקש כשם שחולקין ביין כך חולקין בזמורות דף קג: ובקנים ושניהן מספקין את הקנים:
8 גמ' תאנא מקום שנהגו לקצור יקצור ואינו רשאי לעקור לעקור יעקור ואינו רשאי לקצור ושניהם מעכבין זה על זה לקצור אינו רשאי לעקור האי אמר בעינא דתיזדבל ארעאי והאי אמר לא מצינא דאיטרח.
9 לעקור אינו רשאי לקצור האי אמר בעינא דתינקר ארעאי והאי אמר בעינא תיבנא:
10 הכל כמנהג המדינה: הכל לאיתויי מאי לאיתויי הא דת"ר מקום שנהגו להשכיר אילנות על גבי קרקע משכירין מקום שנהגו שלא להשכיר אין משכירין:
11 להשכיר משכירין פשיטא לא צריכא דאע"ג דכולי עלמא יהבי ארעייהו לשוכר ושקלי מיניה תילתא ואזל איהו ויהבה בריבעא מהו דתימא מצי א"ל האי דבצרי לך פלגא דנקא אדעתא דלא יהיבנא לך באילנות קמ"ל דאיבעי ליה לפרושי:
12 שלא להשכיר אין משכירין פשיטא לא צריכא דכ"ע מקבלי ארעא בריבעא ואזל איהו וקבלה בתילתא מהו דתימא מצי א"ל הא דטפאי לך פלגא דנקא אדעתא דיהבת לי באילנות קא משמע לן דאיבעי ליה לפרושי:
13 כשם שחולקין בתבואה וכו': אמר רב יוסף בוכרא טפתא וארכבתא וקני דחיזרא דכעה"כ חיזרא גופיה דאריסא כללא דמילתא עיקר כלמא פירוש סייג של בעה"ב נטירותא יתירתא דאריסא ואמר רב יוסף מרא וזבילא ודוולא וזרנוקא דבעה"ב אריסא עביד בי יאורי:
14 כשם שחולקין ביין כך חולקין בזמורות ובקנים קנים מאי עבידתייהו אמרי דבי ר' ינאי קנים המוחלקין המעמידין תחת הגפנים ומה טעם קאמר מ"ט שניהם חולקין בקנים משום דמעיקרא שניהם מספקין את הקנים:
15 מתני' המקבל שדה מחבירו והיא בית השלחין או בית האילן יבש המעין נקצץ האילן אינו מנכה לו מן חכורו ואם א"ל החכיר לי בית השלחין זו או בית האילן זו יבש המעין ונקצץ האילן מנכה לו מן חכורו:
16 גמ' היכי דמי אילימא דיבש נהרא רבה מכת מדינה היא אמר רב פפא דיבש נהרא זוטא דאפשר לאיתויי בדוולא מנהרא רבה א"ר פפא הני תרתי מתנייאתא קמייתא משכחת להו בין בחכרנותא בין בקבלנותא מיכן ואילך דאיתיה בקבלנותא ליתיה בחכרנותא ודאיתיה בחכרנותא ליתיה בקבלנותא תניא במסכת דמאי